מהצד של העמותה, מראה דר' לימור שרק לכ-14% מהעמותות יש סעיף 46, קרי, 4500 ארגונים בלבד (מתוך 33 אלף רשומות) הוא מגדיר אחוז זה כ'תת-אוכלוסיה', גם במקרה וינוכו העמותות הלא פעילות. קבלת ההטבה תלויה גם היא בתהליך דו שלבי: הכרה כמוסד ציבורי ובנוסף אישור מוועדת הכספים של הכנסת, גוף פוליטי. לדבריו, "נוסחת ההטבה, נוסחה אחידה, שאינה מבחינה בין סוגי תורמים, היקף התרומה וכיוצא באלה, אינה ממוקדת יעדים ועל כן אין בה כדי למצות את יכולת הנתינה של תורמיהם למיניהם".

במאמרו מציין לימור כי "במדינות המערב הטבות מס לתורמים הוא שדה נרחב, הנחלק בחוקי המס של המדינות השונות לסוגי תורמים, תוך הבחנה בין תורם פרטי לתורם מוסדי. חוקי המס מתבססים על גישה כלכלית המניחה כי אדם פועל באופן רציונאלי ולפיכך, היקף נתינתו יהא תלוי בעלותה. הטבות מס מכוונות לשני מישורי price ) השפעה: ראשון - על ידי מתן הטבת מס, הממשלה 'מוזילה' את מחיר התרומה לפרט

שני – הטבות מס מגדילות את ההכנסה הפנויה ומאפשרות לפרט להגדיל את נתינתו ללא ;(effect

מידת הגמישות של כל אחד משני אלה, אינה זהה. שילוב נכון .(income effect) שיפגע ברווחתו

של שני משפיעים אלה, יכול להניב את התוצאה היעילה."

לסיכום מציין דר' לימור כי היותה של נוסחה אחידה לגבי הטבת מס לתורם, מקשה על מיצוי פוטנציאל הנתינה הקיים בציבור הישראלי". מכיוון שכיום ישנו דיאלוג עם הממשלה במסגרת השולחנות העגולים והנושא נדון מספר פעמים, ישנה ציפיה לדיון בנושא ושינוי הגישה והמדיניות הנוכחית. למאמר במלואו לחצו כאן

מערכת כספים